Conjugation of שבר
to break (separate into pieces or create cracks in) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִשְׁבֹּר |
עבר
| אני | שָׁבַרְתִּי |
| אתה / את | שָׁבַרְתָּ |
| הוא / היא | שָׁבַר |
| אנחנו | שָׁבַרְנוּ |
| אתם / אתן | שְׁבַרְתֶּם |
| הם / הן | שָׁבְרוּ |
הווה
| יחיד | שׁוֹבֵר |
| רבים | שׁוֹבְרִים |
עתיד
| אני | אֶשְׁבֹּר |
| אתה / את | תִּשְׁבֹּר |
| הוא / היא | יִשְׁבֹּר |
| אנחנו | נִשְׁבֹּר |
| אתם / אתן | תִּשְׁבְּרוּ |
| הם / הן | יִשְׁבְּרוּ |
ציווי
| יחיד | שְׁבֹר |
| רבים | שִׁבְרוּ |
נקבה
עבר
| אני | שָׁבַרְתִּי |
| אתה / את | שָׁבַרְתְּ |
| הוא / היא | שָׁבְרָה |
| אנחנו | שָׁבַרְנוּ |
| אתם / אתן | שְׁבַרְתֶּן |
| הם / הן | שָׁבְרוּ |
הווה
| יחיד | שׁוֹבֶרֶת |
| רבים | שׁוֹבְרוֹת |
עתיד
| אני | אֶשְׁבֹּר |
| אתה / את | תִּשְׁבְּרִי |
| הוא / היא | תִּשְׁבֹּר |
| אנחנו | נִשְׁבֹּר |
| אתם / אתן | תִּשְׁבֹּרְנָה |
| הם / הן | תִּשְׁבֹּרְנָה |
ציווי
| יחיד | שִׁבְרִי |
| רבים | שְׁבֹרְנָה |