Conjugation of קלף
defective spelling of קילף Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִקְלֹף |
עבר
| אני | קָלַפְתִּי |
| אתה / את | קָלַפְתָּ |
| הוא / היא | קָלַף |
| אנחנו | קָלַפְנוּ |
| אתם / אתן | קְלַפְתֶּם |
| הם / הן | קָלְפוּ |
הווה
| יחיד | קוֹלֵף |
| רבים | קוֹלְפִים |
עתיד
| אני | אֶקְלֹף |
| אתה / את | תִּקְלֹף |
| הוא / היא | יִקְלֹף |
| אנחנו | נִקְלֹף |
| אתם / אתן | תִּקְלְפוּ |
| הם / הן | יִקְלְפוּ |
ציווי
| יחיד | קְלֹף |
| רבים | קִלְפוּ |
נקבה
עבר
| אני | קָלַפְתִּי |
| אתה / את | קָלַפְתְּ |
| הוא / היא | קָלְפָה |
| אנחנו | קָלַפְנוּ |
| אתם / אתן | קְלַפְתֶּן |
| הם / הן | קָלְפוּ |
הווה
| יחיד | קוֹלֶפֶת |
| רבים | קוֹלְפוֹת |
עתיד
| אני | אֶקְלֹף |
| אתה / את | תִּקְלְפִי |
| הוא / היא | תִּקְלֹף |
| אנחנו | נִקְלֹף |
| אתם / אתן | תִּקְלֹפְנָה |
| הם / הן | תִּקְלֹפְנָה |
ציווי
| יחיד | קִלְפִי |
| רבים | קְלֹפְנָה |