Conjugation of קנה
kaˈnato be appointed to a position, assigned a certain work Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִקְנוֹת |
עבר
| אני | קָנִיתִי |
| אתה / את | קָנִיתָ |
| הוא / היא | קָנָה |
| אנחנו | קָנִינוּ |
| אתם / אתן | קְנִיתֶם |
| הם / הן | קָנוּ |
הווה
| יחיד | קוֹנֶה |
| רבים | קוֹנִים |
עתיד
| אני | אֶקְנֶה |
| אתה / את | תִּקְנֶה |
| הוא / היא | יִקְנֶה |
| אנחנו | נִקְנֶה |
| אתם / אתן | תִּקְנוּ |
| הם / הן | יִקְנוּ |
ציווי
| יחיד | קְנֵה |
| רבים | קְנוּ |
נקבה
עבר
| אני | קָנִיתִי |
| אתה / את | קָנִית |
| הוא / היא | קָנְתָה |
| אנחנו | קָנִינוּ |
| אתם / אתן | קְנִיתֶן |
| הם / הן | קָנוּ |
הווה
| יחיד | קוֹנָה |
| רבים | קוֹנוֹת |
עתיד
| אני | אֶקְנֶה |
| אתה / את | תִּקְנִי |
| הוא / היא | תִּקְנֶה |
| אנחנו | נִקְנֶה |
| אתם / אתן | תִּקְנֶינָה |
| הם / הן | תִּקְנֶינָה |
ציווי
| יחיד | קְנִי |
| רבים | קְנֶינָה |