Conjugation of קיווה
to hope Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְקַוּוֹת |
עבר
| אני | קִוִּיתִי |
| אתה / את | קִוִּיתָ |
| הוא / היא | קִוָּה |
| אנחנו | קִוִּינוּ |
| אתם / אתן | קִוִּיתֶם |
| הם / הן | קִוּוּ |
הווה
| יחיד | מְקַוֶּה |
| רבים | מְקַוִּים |
עתיד
| אני | אֲקַוֶּה |
| אתה / את | תְּקַוֶּה |
| הוא / היא | יְקַוֶּה |
| אנחנו | נְקַוֶּה |
| אתם / אתן | תְּקַוּוּ |
| הם / הן | יְקַוּוּ |
ציווי
| יחיד | קַוֵּה |
| רבים | קַוּוּ |
נקבה
עבר
| אני | קִוִּיתִי |
| אתה / את | קִוִּית |
| הוא / היא | קִוְּתָה |
| אנחנו | קִוִּינוּ |
| אתם / אתן | קִוִּיתֶן |
| הם / הן | קִוּוּ |
הווה
| יחיד | מְקַוָּה |
| רבים | מְקַוּוֹת |
עתיד
| אני | אֲקַוֶּה |
| אתה / את | תְּקַוִּי |
| הוא / היא | תְּקַוֶּה |
| אנחנו | נְקַוֶּה |
| אתם / אתן | תְּקַוֶּינָה |
| הם / הן | תְּקַוֶּינָה |
ציווי
| יחיד | קַוִּי |
| רבים | קַוֶּינָה |