Conjugation of קיבע
to splint, to set (a wounded leg or arm) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְקַבֵּעַ |
עבר
| אני | קִבַּעְתִּי |
| אתה / את | קִבַּעְתָּ |
| הוא / היא | קִבֵּעַ |
| אנחנו | קִבַּעְנוּ |
| אתם / אתן | קִבַּעְתֶּם |
| הם / הן | קִבְּעוּ |
הווה
| יחיד | מְקַבֵּעַ |
| רבים | מְקַבְּעִים |
עתיד
| אני | אֲקַבֵּעַ |
| אתה / את | תְּקַבֵּעַ |
| הוא / היא | יְקַבֵּעַ |
| אנחנו | נְקַבֵּעַ |
| אתם / אתן | תְּקַבְּעוּ |
| הם / הן | יְקַבְּעוּ |
ציווי
| יחיד | קַבֵּעַ |
| רבים | קַבְּעוּ |
נקבה
עבר
| אני | קִבַּעְתִּי |
| אתה / את | קִבַּעְתְּ |
| הוא / היא | קִבְּעָה |
| אנחנו | קִבַּעְנוּ |
| אתם / אתן | קִבַּעְתֶּן |
| הם / הן | קִבְּעוּ |
הווה
| יחיד | מְקַבַּעַת |
| רבים | מְקַבְּעוֹת |
עתיד
| אני | אֲקַבֵּעַ |
| אתה / את | תְּקַבְּעִי |
| הוא / היא | תְּקַבֵּעַ |
| אנחנו | נְקַבֵּעַ |
| אתם / אתן | תְּקַבַּעְנָה |
| הם / הן | תְּקַבַּעְנָה |
ציווי
| יחיד | קַבְּעִי |
| רבים | קַבַּעְנָה |