Conjugation of קבע
to declare, to announce, to assert Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִקְבֹּעַ |
עבר
| אני | קָבַעְתִּי |
| אתה / את | קָבַעְתָּ |
| הוא / היא | קָבַע |
| אנחנו | קָבַעְנוּ |
| אתם / אתן | קְבַעְתֶּם |
| הם / הן | קָבְעוּ |
הווה
| יחיד | קוֹבֵעַ |
| רבים | קוֹבְעִים |
עתיד
| אני | אֶקְבַּע |
| אתה / את | תִּקְבַּע |
| הוא / היא | יִקְבַּע |
| אנחנו | נִקְבַּע |
| אתם / אתן | תִּקְבְּעוּ |
| הם / הן | יִקְבְּעוּ |
ציווי
| יחיד | קְבַע |
| רבים | קִבְעוּ |
נקבה
עבר
| אני | קָבַעְתִּי |
| אתה / את | קָבַעְתְּ |
| הוא / היא | קָבְעָה |
| אנחנו | קָבַעְנוּ |
| אתם / אתן | קְבַעְתֶּן |
| הם / הן | קָבְעוּ |
הווה
| יחיד | קוֹבַעַת |
| רבים | קוֹבְעוֹת |
עתיד
| אני | אֶקְבַּע |
| אתה / את | תִּקְבְּעִי |
| הוא / היא | תִּקְבַּע |
| אנחנו | נִקְבַּע |
| אתם / אתן | תִּקְבַּעְנָה |
| הם / הן | תִּקְבַּעְנָה |
ציווי
| יחיד | קִבְעִי |
| רבים | קְבַעְנָה |