Conjugation of קובע
to be stabilised, to be reinforced Ver definición completa →
זכר
עבר
| אני | קֻבַּעְתִּי |
| אתה / את | קֻבַּעְתָּ |
| הוא / היא | קֻבַּע |
| אנחנו | קֻבַּעְנוּ |
| אתם / אתן | קֻבַּעְתֶּם |
| הם / הן | קֻבְּעוּ |
הווה
| יחיד | מְקֻבָּע |
| רבים | מְקֻבָּעִים |
עתיד
| אני | אֲקֻבַּע |
| אתה / את | תְּקֻבַּע |
| הוא / היא | יְקֻבַּע |
| אנחנו | נְקֻבַּע |
| אתם / אתן | תְּקֻבְּעוּ |
| הם / הן | יְקֻבְּעוּ |
נקבה
עבר
| אני | קֻבַּעְתִּי |
| אתה / את | קֻבַּעְתְּ |
| הוא / היא | קֻבְּעָה |
| אנחנו | קֻבַּעְנוּ |
| אתם / אתן | קֻבַּעְתֶּן |
| הם / הן | קֻבְּעוּ |
הווה
| יחיד | מְקֻבַּעַת |
| רבים | מְקֻבָּעוֹת |
עתיד
| אני | אֲקֻבַּע |
| אתה / את | תְּקֻבְּעִי |
| הוא / היא | תְּקֻבַּע |
| אנחנו | נְקֻבַּע |
| אתם / אתן | תְּקֻבַּעְנָה |
| הם / הן | תְּקֻבַּעְנָה |