Conjugation of צרך
To consume. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִצְרֹךְ |
עבר
| אני | צָרַכְתִּי |
| אתה / את | צָרַכְתָּ |
| הוא / היא | צָרַךְ |
| אנחנו | צָרַכְנוּ |
| אתם / אתן | צְרַכְתֶּם |
| הם / הן | צָרְכוּ |
הווה
| יחיד | צוֹרֵךְ |
| רבים | צוֹרְכִים |
עתיד
| אני | אֶצְרֹךְ |
| אתה / את | תִּצְרֹךְ |
| הוא / היא | יִצְרֹךְ |
| אנחנו | נִצְרֹךְ |
| אתם / אתן | תִּצְרְכוּ |
| הם / הן | יִצְרְכוּ |
ציווי
| יחיד | צְרֹךְ |
| רבים | צִרְכוּ |
נקבה
עבר
| אני | צָרַכְתִּי |
| אתה / את | צָרַכְתְּ |
| הוא / היא | צָרְכָה |
| אנחנו | צָרַכְנוּ |
| אתם / אתן | צְרַכְתֶּן |
| הם / הן | צָרְכוּ |
הווה
| יחיד | צוֹרֶכֶת |
| רבים | צוֹרְכוֹת |
עתיד
| אני | אֶצְרֹךְ |
| אתה / את | תִּצְרְכִי |
| הוא / היא | תִּצְרֹךְ |
| אנחנו | נִצְרֹךְ |
| אתם / אתן | תִּצְרֹכְנָה |
| הם / הן | תִּצְרֹכְנָה |
ציווי
| יחיד | צִרְכִי |
| רבים | צְרֹכְנָה |