Conjugation of פנה
defective spelling of פינה Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִפְנוֹת |
עבר
| אני | פָּנִיתִי |
| אתה / את | פָּנִיתָ |
| הוא / היא | פָּנָה |
| אנחנו | פָּנִינוּ |
| אתם / אתן | פְּנִיתֶם |
| הם / הן | פָּנוּ |
הווה
| יחיד | פּוֹנֶה |
| רבים | פּוֹנִים |
עתיד
| אני | אֶפְנֶה |
| אתה / את | תִּפְנֶה |
| הוא / היא | יִפְנֶה |
| אנחנו | נִפְנֶה |
| אתם / אתן | תִּפְנוּ |
| הם / הן | יִפְנוּ |
ציווי
| יחיד | פְּנֵה |
| רבים | פְּנוּ |
נקבה
עבר
| אני | פָּנִיתִי |
| אתה / את | פָּנִית |
| הוא / היא | פָּנְתָה |
| אנחנו | פָּנִינוּ |
| אתם / אתן | פְּנִיתֶן |
| הם / הן | פָּנוּ |
הווה
| יחיד | פּוֹנָה |
| רבים | פּוֹנוֹת |
עתיד
| אני | אֶפְנֶה |
| אתה / את | תִּפְנִי |
| הוא / היא | תִּפְנֶה |
| אנחנו | נִפְנֶה |
| אתם / אתן | תִּפְנֶינָה |
| הם / הן | תִּפְנֶינָה |
ציווי
| יחיד | פְּנִי |
| רבים | פְּנֶינָה |