Conjugation of ענש
to punish, to penalize Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לַעֲנֹשׁ |
עבר
| אני | עָנַשְׁתִּי |
| אתה / את | עָנַשְׁתָּ |
| הוא / היא | עָנַשׁ |
| אנחנו | עָנַשְׁנוּ |
| אתם / אתן | עֲנַשְׁתֶּם |
| הם / הן | עָנְשׁוּ |
הווה
| יחיד | עוֹנֵשׁ |
| רבים | עוֹנְשִׁים |
עתיד
| אני | אֶעֱנֹשׁ |
| אתה / את | תַּעֲנֹשׁ |
| הוא / היא | יַעֲנֹשׁ |
| אנחנו | נַעֲנֹשׁ |
| אתם / אתן | תַּעַנְשׁוּ |
| הם / הן | יַעַנְשׁוּ |
ציווי
| יחיד | עֲנֹשׁ |
| רבים | עִנְשׁוּ |
נקבה
עבר
| אני | עָנַשְׁתִּי |
| אתה / את | עָנַשְׁתְּ |
| הוא / היא | עָנְשָׁה |
| אנחנו | עָנַשְׁנוּ |
| אתם / אתן | עֲנַשְׁתֶּן |
| הם / הן | עָנְשׁוּ |
הווה
| יחיד | עוֹנֶשֶׁת |
| רבים | עוֹנְשׁוֹת |
עתיד
| אני | אֶעֱנֹשׁ |
| אתה / את | תַּעַנְשִׁי |
| הוא / היא | תַּעֲנֹשׁ |
| אנחנו | נַעֲנֹשׁ |
| אתם / אתן | תַּעֲנֹשְׁנָה |
| הם / הן | תַּעֲנֹשְׁנָה |
ציווי
| יחיד | עִנְשִׁי |
| רבים | עֲנֹשְׁנָה |