Conjugation of עמל
לשון המקרא פעילות פיזית קשה ומייגעת המבוצעת לצורך השגת מטרה מסוימת. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לַעֲמֹל |
עבר
| אני | עָמַלְתִּי |
| אתה / את | עָמַלְתָּ |
| הוא / היא | עָמַל |
| אנחנו | עָמַלְנוּ |
| אתם / אתן | עֲמַלְתֶּם |
| הם / הן | עָמְלוּ |
הווה
| יחיד | עוֹמֵל |
| רבים | עוֹמְלִים |
עתיד
| אני | אֶעֱמֹל |
| אתה / את | תַּעֲמֹל |
| הוא / היא | יַעֲמֹל |
| אנחנו | נַעֲמֹל |
| אתם / אתן | תַּעַמְלוּ |
| הם / הן | יַעַמְלוּ |
ציווי
| יחיד | עֲמֹל |
| רבים | עִמְלוּ |
נקבה
עבר
| אני | עָמַלְתִּי |
| אתה / את | עָמַלְתְּ |
| הוא / היא | עָמְלָה |
| אנחנו | עָמַלְנוּ |
| אתם / אתן | עֲמַלְתֶּן |
| הם / הן | עָמְלוּ |
הווה
| יחיד | עוֹמֶלֶת |
| רבים | עוֹמְלוֹת |
עתיד
| אני | אֶעֱמֹל |
| אתה / את | תַּעַמְלִי |
| הוא / היא | תַּעֲמֹל |
| אנחנו | נַעֲמֹל |
| אתם / אתן | תַּעֲמֹלְנָה |
| הם / הן | תַּעֲמֹלְנָה |
ציווי
| יחיד | עִמְלִי |
| רבים | עֲמֹלְנָה |