Conjugation of עיוות
to distort Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְעַוֵּת |
עבר
| אני | עִוַּתִּי |
| אתה / את | עִוַּתָּ |
| הוא / היא | עִוֵּת |
| אנחנו | עִוַּתְנוּ |
| אתם / אתן | עִוַּתֶּם |
| הם / הן | עִוְּתוּ |
הווה
| יחיד | מְעַוֵּת |
| רבים | מְעַוְּתִים |
עתיד
| אני | אֲעַוֵּת |
| אתה / את | תְּעַוֵּת |
| הוא / היא | יְעַוֵּת |
| אנחנו | נְעַוֵּת |
| אתם / אתן | תְּעַוְּתוּ |
| הם / הן | יְעַוְּתוּ |
ציווי
| יחיד | עַוֵּת |
| רבים | עַוְּתוּ |
נקבה
עבר
| אני | עִוַּתִּי |
| אתה / את | עִוַּתְּ |
| הוא / היא | עִוְּתָה |
| אנחנו | עִוַּתְנוּ |
| אתם / אתן | עִוַּתֶּן |
| הם / הן | עִוְּתוּ |
הווה
| יחיד | מְעַוֶּתֶת |
| רבים | מְעַוְּתוֹת |
עתיד
| אני | אֲעַוֵּת |
| אתה / את | תְּעַוְּתִי |
| הוא / היא | תְּעַוֵּת |
| אנחנו | נְעַוֵּת |
| אתם / אתן | תְּעַוֵּתְנָה |
| הם / הן | תְּעַוֵּתְנָה |
ציווי
| יחיד | עַוְּתִי |
| רבים | עַוֵּתְנָה |