Conjugation of עיכב
to inhibit Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְעַכֵּב |
עבר
| אני | עִכַּבְתִּי |
| אתה / את | עִכַּבְתָּ |
| הוא / היא | עִכֵּב |
| אנחנו | עִכַּבְנוּ |
| אתם / אתן | עִכַּבְתֶּם |
| הם / הן | עִכְּבוּ |
הווה
| יחיד | מְעַכֵּב |
| רבים | מְעַכְּבִים |
עתיד
| אני | אֲעַכֵּב |
| אתה / את | תְּעַכֵּב |
| הוא / היא | יְעַכֵּב |
| אנחנו | נְעַכֵּב |
| אתם / אתן | תְּעַכְּבוּ |
| הם / הן | יְעַכְּבוּ |
ציווי
| יחיד | עַכֵּב |
| רבים | עַכְּבוּ |
נקבה
עבר
| אני | עִכַּבְתִּי |
| אתה / את | עִכַּבְתְּ |
| הוא / היא | עִכְּבָה |
| אנחנו | עִכַּבְנוּ |
| אתם / אתן | עִכַּבְתֶּן |
| הם / הן | עִכְּבוּ |
הווה
| יחיד | מְעַכֶּבֶת |
| רבים | מְעַכְּבוֹת |
עתיד
| אני | אֲעַכֵּב |
| אתה / את | תְּעַכְּבִי |
| הוא / היא | תְּעַכֵּב |
| אנחנו | נְעַכֵּב |
| אתם / אתן | תְּעַכֵּבְנָה |
| הם / הן | תְּעַכֵּבְנָה |
ציווי
| יחיד | עַכְּבִי |
| רבים | עַכֵּבְנָה |