Conjugation of עבר
to undergo, experience, be subjected to Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לַעֲבֹר |
עבר
| אני | עָבַרְתִּי |
| אתה / את | עָבַרְתָּ |
| הוא / היא | עָבַר |
| אנחנו | עָבַרְנוּ |
| אתם / אתן | עֲבַרְתֶּם |
| הם / הן | עָבְרוּ |
הווה
| יחיד | עוֹבֵר |
| רבים | עוֹבְרִים |
עתיד
| אני | אֶעֱבֹר |
| אתה / את | תַּעֲבֹר |
| הוא / היא | יַעֲבֹר |
| אנחנו | נַעֲבֹר |
| אתם / אתן | תַּעַבְרוּ |
| הם / הן | יַעַבְרוּ |
ציווי
| יחיד | עֲבֹר |
| רבים | עִבְרוּ |
נקבה
עבר
| אני | עָבַרְתִּי |
| אתה / את | עָבַרְתְּ |
| הוא / היא | עָבְרָה |
| אנחנו | עָבַרְנוּ |
| אתם / אתן | עֲבַרְתֶּן |
| הם / הן | עָבְרוּ |
הווה
| יחיד | עוֹבֶרֶת |
| רבים | עוֹבְרוֹת |
עתיד
| אני | אֶעֱבֹר |
| אתה / את | תַּעַבְרִי |
| הוא / היא | תַּעֲבֹר |
| אנחנו | נַעֲבֹר |
| אתם / אתן | תַּעֲבֹרְנָה |
| הם / הן | תַּעֲבֹרְנָה |
ציווי
| יחיד | עִבְרִי |
| רבים | עֲבֹרְנָה |