Conjugation of עדר
to hoe, to till Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לַעֲדֹר |
עבר
| אני | עָדַרְתִּי |
| אתה / את | עָדַרְתָּ |
| הוא / היא | עָדַר |
| אנחנו | עָדַרְנוּ |
| אתם / אתן | עֲדַרְתֶּם |
| הם / הן | עָדְרוּ |
הווה
| יחיד | עוֹדֵר |
| רבים | עוֹדְרִים |
עתיד
| אני | אֶעֱדֹר |
| אתה / את | תַּעֲדֹר |
| הוא / היא | יַעֲדֹר |
| אנחנו | נַעֲדֹר |
| אתם / אתן | תַּעַדְרוּ |
| הם / הן | יַעַדְרוּ |
ציווי
| יחיד | עֲדֹר |
| רבים | עִדְרוּ |
נקבה
עבר
| אני | עָדַרְתִּי |
| אתה / את | עָדַרְתְּ |
| הוא / היא | עָדְרָה |
| אנחנו | עָדַרְנוּ |
| אתם / אתן | עֲדַרְתֶּן |
| הם / הן | עָדְרוּ |
הווה
| יחיד | עוֹדֶרֶת |
| רבים | עוֹדְרוֹת |
עתיד
| אני | אֶעֱדֹר |
| אתה / את | תַּעַדְרִי |
| הוא / היא | תַּעֲדֹר |
| אנחנו | נַעֲדֹר |
| אתם / אתן | תַּעֲדֹרְנָה |
| הם / הן | תַּעֲדֹרְנָה |
ציווי
| יחיד | עִדְרִי |
| רבים | עֲדֹרְנָה |