Conjugation of ספד
השמיע קול בכיה על מת המוטל לפניו. דיבר בשבחי מעשיו של מת והביע צער על חסרונו באסיפת אנשים. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִסְפֹּד |
עבר
| אני | סָפַדְתִּי |
| אתה / את | סָפַדְתָּ |
| הוא / היא | סָפַד |
| אנחנו | סָפַדְנוּ |
| אתם / אתן | סְפַדְתֶּם |
| הם / הן | סָפְדוּ |
הווה
| יחיד | סוֹפֵד |
| רבים | סוֹפְדִים |
עתיד
| אני | אֶסְפֹּד |
| אתה / את | תִּסְפֹּד |
| הוא / היא | יִסְפֹּד |
| אנחנו | נִסְפֹּד |
| אתם / אתן | תִּסְפְּדוּ |
| הם / הן | יִסְפְּדוּ |
ציווי
| יחיד | סְפֹד |
| רבים | סִפְדוּ |
נקבה
עבר
| אני | סָפַדְתִּי |
| אתה / את | סָפַדְתְּ |
| הוא / היא | סָפְדָה |
| אנחנו | סָפַדְנוּ |
| אתם / אתן | סְפַדְתֶּן |
| הם / הן | סָפְדוּ |
הווה
| יחיד | סוֹפֶדֶת |
| רבים | סוֹפְדוֹת |
עתיד
| אני | אֶסְפֹּד |
| אתה / את | תִּסְפְּדִי |
| הוא / היא | תִּסְפֹּד |
| אנחנו | נִסְפֹּד |
| אתם / אתן | תִּסְפֹּדְנָה |
| הם / הן | תִּסְפֹּדְנָה |
ציווי
| יחיד | סִפְדִי |
| רבים | סְפֹדְנָה |