Conjugation of סר
to turn, to turn aside Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לָסוּר |
עבר
| אני | סַרְתִּי |
| אתה / את | סַרְתָּ |
| הוא / היא | סָר |
| אנחנו | סַרְנוּ |
| אתם / אתן | סַרְתֶּם |
| הם / הן | סָרוּ |
הווה
| יחיד | סָר |
| רבים | סָרִים |
עתיד
| אני | אָסוּר |
| אתה / את | תָּסוּר |
| הוא / היא | יָסוּר |
| אנחנו | נָסוּר |
| אתם / אתן | תָּסוּרוּ |
| הם / הן | יָסוּרוּ |
ציווי
| יחיד | סוּר |
| רבים | סוּרוּ |
נקבה
עבר
| אני | סַרְתִּי |
| אתה / את | סַרְתְּ |
| הוא / היא | סָרָה |
| אנחנו | סַרְנוּ |
| אתם / אתן | סַרְתֶּן |
| הם / הן | סָרוּ |
הווה
| יחיד | סָרָה |
| רבים | סָרוֹת |
עתיד
| אני | אָסוּר |
| אתה / את | תָּסוּרִי |
| הוא / היא | תָּסוּר |
| אנחנו | נָסוּר |
| אתם / אתן | תָּסֹרְנָה |
| הם / הן | תָּסֹרְנָה |
ציווי
| יחיד | סוּרִי |
| רבים | סֹרְנָה |