Conjugation of נשר
to fall, to drop, to shed Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִנְשֹׁר |
עבר
| אני | נָשַׁרְתִּי |
| אתה / את | נָשַׁרְתָּ |
| הוא / היא | נָשַׁר |
| אנחנו | נָשַׁרְנוּ |
| אתם / אתן | נְשַׁרְתֶּם |
| הם / הן | נָשְׁרוּ |
הווה
| יחיד | נוֹשֵׁר |
| רבים | נוֹשְׁרִים |
עתיד
| אני | אֶנְשֹׁר |
| אתה / את | תִּנְשֹׁר |
| הוא / היא | יִנְשֹׁר |
| אנחנו | נִנְשֹׁר |
| אתם / אתן | תִּנְשְׁרוּ |
| הם / הן | יִנְשְׁרוּ |
ציווי
| יחיד | נְשֹׁר |
| רבים | נִשְׁרוּ |
נקבה
עבר
| אני | נָשַׁרְתִּי |
| אתה / את | נָשַׁרְתְּ |
| הוא / היא | נָשְׁרָה |
| אנחנו | נָשַׁרְנוּ |
| אתם / אתן | נְשַׁרְתֶּן |
| הם / הן | נָשְׁרוּ |
הווה
| יחיד | נוֹשֶׁרֶת |
| רבים | נוֹשְׁרוֹת |
עתיד
| אני | אֶנְשֹׁר |
| אתה / את | תִּנְשְׁרִי |
| הוא / היא | תִּנְשֹׁר |
| אנחנו | נִנְשֹׁר |
| אתם / אתן | תִּנְשֹׁרְנָה |
| הם / הן | תִּנְשֹׁרְנָה |
ציווי
| יחיד | נִשְׁרִי |
| רבים | נְשֹׁרְנָה |