Conjugation of נשמר
to be guarded by someone, to be protected Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִשָּׁמֵר |
עבר
| אני | נִשְׁמַרְתִּי |
| אתה / את | נִשְׁמַרְתָּ |
| הוא / היא | נִשְׁמַר |
| אנחנו | נִשְׁמַרְנוּ |
| אתם / אתן | נִשְׁמַרְתֶּם |
| הם / הן | נִשְׁמְרוּ |
הווה
| יחיד | נִשְׁמָר |
| רבים | נִשְׁמָרִים |
עתיד
| אני | אֶשָּׁמֵר |
| אתה / את | תִּשָּׁמֵר |
| הוא / היא | יִשָּׁמֵר |
| אנחנו | נִשָּׁמֵר |
| אתם / אתן | תִּשָּׁמְרוּ |
| הם / הן | יִשָּׁמְרוּ |
ציווי
| יחיד | הִשָּׁמֵר |
| רבים | הִשָּׁמְרוּ |
נקבה
עבר
| אני | נִשְׁמַרְתִּי |
| אתה / את | נִשְׁמַרְתְּ |
| הוא / היא | נִשְׁמְרָה |
| אנחנו | נִשְׁמַרְנוּ |
| אתם / אתן | נִשְׁמַרְתֶּן |
| הם / הן | נִשְׁמְרוּ |
הווה
| יחיד | נִשְׁמֶרֶת |
| רבים | נִשְׁמָרוֹת |
עתיד
| אני | אֶשָּׁמֵר |
| אתה / את | תִּשָּׁמְרִי |
| הוא / היא | תִּשָּׁמֵר |
| אנחנו | נִשָּׁמֵר |
| אתם / אתן | תִּשָּׁמֵרְנָה |
| הם / הן | תִּשָּׁמֵרְנָה |
ציווי
| יחיד | הִשָּׁמְרִי |
| רבים | הִשָּׁמֵרְנָה |