Conjugation of נשלט
to be ruled, to be controlled Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִשָּׁלֵט |
עבר
| אני | נִשְׁלַטְתִּי |
| אתה / את | נִשְׁלַטְתָּ |
| הוא / היא | נִשְׁלַט |
| אנחנו | נִשְׁלַטְנוּ |
| אתם / אתן | נִשְׁלַטְתֶּם |
| הם / הן | נִשְׁלְטוּ |
הווה
| יחיד | נִשְׁלָט |
| רבים | נִשְׁלָטִים |
עתיד
| אני | אֶשָּׁלֵט |
| אתה / את | תִּשָּׁלֵט |
| הוא / היא | יִשָּׁלֵט |
| אנחנו | נִשָּׁלֵט |
| אתם / אתן | תִּשָּׁלְטוּ |
| הם / הן | יִשָּׁלְטוּ |
ציווי
| יחיד | הִשָּׁלֵט |
| רבים | הִשָּׁלְטוּ |
נקבה
עבר
| אני | נִשְׁלַטְתִּי |
| אתה / את | נִשְׁלַטְתְּ |
| הוא / היא | נִשְׁלְטָה |
| אנחנו | נִשְׁלַטְנוּ |
| אתם / אתן | נִשְׁלַטְתֶּן |
| הם / הן | נִשְׁלְטוּ |
הווה
| יחיד | נִשְׁלֶטֶת |
| רבים | נִשְׁלָטוֹת |
עתיד
| אני | אֶשָּׁלֵט |
| אתה / את | תִּשָּׁלְטִי |
| הוא / היא | תִּשָּׁלֵט |
| אנחנו | נִשָּׁלֵט |
| אתם / אתן | תִּשָּׁלֵטְנָה |
| הם / הן | תִּשָּׁלֵטְנָה |
ציווי
| יחיד | הִשָּׁלְטִי |
| רבים | הִשָּׁלֵטְנָה |