Conjugation of נקנה
to be learned, acquired (of knowledge) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִקָּנוֹת |
עבר
| אני | נִקְנֵיתִי |
| אתה / את | נִקְנֵיתָ |
| הוא / היא | נִקְנָה |
| אנחנו | נִקְנֵינוּ |
| אתם / אתן | נִקְנֵיתֶם |
| הם / הן | נִקְנוּ |
הווה
| יחיד | נִקְנֶה |
| רבים | נִקְנִים |
עתיד
| אני | אֶקָּנֶה |
| אתה / את | תִּקָּנֶה |
| הוא / היא | יִקָּנֶה |
| אנחנו | נִקָּנֶה |
| אתם / אתן | תִּקָּנוּ |
| הם / הן | יִקָּנוּ |
ציווי
| יחיד | הִקָּנֵה |
| רבים | הִקָּנוּ |
נקבה
עבר
| אני | נִקְנֵיתִי |
| אתה / את | נִקְנֵית |
| הוא / היא | נִקְנְתָה |
| אנחנו | נִקְנֵינוּ |
| אתם / אתן | נִקְנֵיתֶן |
| הם / הן | נִקְנוּ |
הווה
| יחיד | נִקְנֵית |
| רבים | נִקְנוֹת |
עתיד
| אני | אֶקָּנֶה |
| אתה / את | תִּקָּנִי |
| הוא / היא | תִּקָּנֶה |
| אנחנו | נִקָּנֶה |
| אתם / אתן | תִּקָּנֶינָה |
| הם / הן | תִּקָּנֶינָה |
ציווי
| יחיד | הִקָּנִי |
| רבים | הִקָּנֶינָה |