Conjugation of ניקב
to punch, to perforate Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְנַקֵּב |
עבר
| אני | נִקַּבְתִּי |
| אתה / את | נִקַּבְתָּ |
| הוא / היא | נִקֵּב |
| אנחנו | נִקַּבְנוּ |
| אתם / אתן | נִקַּבְתֶּם |
| הם / הן | נִקְּבוּ |
הווה
| יחיד | מְנַקֵּב |
| רבים | מְנַקְּבִים |
עתיד
| אני | אֲנַקֵּב |
| אתה / את | תְּנַקֵּב |
| הוא / היא | יְנַקֵּב |
| אנחנו | נְנַקֵּב |
| אתם / אתן | תְּנַקְּבוּ |
| הם / הן | יְנַקְּבוּ |
ציווי
| יחיד | נַקֵּב |
| רבים | נַקְּבוּ |
נקבה
עבר
| אני | נִקַּבְתִּי |
| אתה / את | נִקַּבְתְּ |
| הוא / היא | נִקְּבָה |
| אנחנו | נִקַּבְנוּ |
| אתם / אתן | נִקַּבְתֶּן |
| הם / הן | נִקְּבוּ |
הווה
| יחיד | מְנַקֶּבֶת |
| רבים | מְנַקְּבוֹת |
עתיד
| אני | אֲנַקֵּב |
| אתה / את | תְּנַקְּבִי |
| הוא / היא | תְּנַקֵּב |
| אנחנו | נְנַקֵּב |
| אתם / אתן | תְּנַקֵּבְנָה |
| הם / הן | תְּנַקֵּבְנָה |
ציווי
| יחיד | נַקְּבִי |
| רבים | נַקֵּבְנָה |