Conjugation of נישא
niˈsaFirst-person plural future (prefix conjugation) of נָשָׂא Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִנָּשֵׂא |
עבר
| אני | נִשֵּׂאתִי |
| אתה / את | נִשֵּׂאתָ |
| הוא / היא | נִשָּׂא |
| אנחנו | נִשֵּׂאנוּ |
| אתם / אתן | נִשֵּׂאתֶם |
| הם / הן | נִשְּׂאוּ |
הווה
| יחיד | נִשָּׂא |
| רבים | נִשָּׂאִים |
עתיד
| אני | אֶנָּשֵׂא |
| אתה / את | תִּנָּשֵׂא |
| הוא / היא | יִנָּשֵׂא |
| אנחנו | נִנָּשֵׂא |
| אתם / אתן | תִּנָּשְׂאוּ |
| הם / הן | יִנָּשְׂאוּ |
ציווי
| יחיד | הִנָּשֵׂא |
| רבים | הִנָּשְׂאוּ |
נקבה
עבר
| אני | נִשֵּׂאתִי |
| אתה / את | נִשֵּׂאת |
| הוא / היא | נִשְּׂאָה |
| אנחנו | נִשֵּׂאנוּ |
| אתם / אתן | נִשֵּׂאתֶן |
| הם / הן | נִשְּׂאוּ |
הווה
| יחיד | נִשֵּׂאת |
| רבים | נִשָּׂאוֹת |
עתיד
| אני | אֶנָּשֵׂא |
| אתה / את | תִּנָּשְׂאִי |
| הוא / היא | תִּנָּשֵׂא |
| אנחנו | נִנָּשֵׂא |
| אתם / אתן | תִּנָּשֶׂאנָה |
| הם / הן | תִּנָּשֶׂאנָה |
ציווי
| יחיד | הִנָּשְׂאִי |
| רבים | הִנָּשֶׂאנָה |