Conjugation of נאבק
ne.(ʔ)eˈvakto fight, to wrestle (to be involved in physical confrontation) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהֵאָבֵק |
עבר
| אני | נֶאֱבַקְתִּי |
| אתה / את | נֶאֱבַקְתָּ |
| הוא / היא | נֶאֱבַק |
| אנחנו | נֶאֱבַקְנוּ |
| אתם / אתן | נֶאֱבַקְתֶּם |
| הם / הן | נֶאֶבְקוּ |
הווה
| יחיד | נֶאֱבָק |
| רבים | נֶאֱבָקִים |
עתיד
| אני | אֵאָבֵק |
| אתה / את | תֵּאָבֵק |
| הוא / היא | יֵאָבֵק |
| אנחנו | נֵאָבֵק |
| אתם / אתן | תֵּאָבְקוּ |
| הם / הן | יֵאָבְקוּ |
ציווי
| יחיד | הֵאָבֵק |
| רבים | הֵאָבְקוּ |
נקבה
עבר
| אני | נֶאֱבַקְתִּי |
| אתה / את | נֶאֱבַקְתְּ |
| הוא / היא | נֶאֶבְקָה |
| אנחנו | נֶאֱבַקְנוּ |
| אתם / אתן | נֶאֱבַקְתֶּן |
| הם / הן | נֶאֶבְקוּ |
הווה
| יחיד | נֶאֱבֶקֶת |
| רבים | נֶאֱבָקוֹת |
עתיד
| אני | אֵאָבֵק |
| אתה / את | תֵּאָבְקִי |
| הוא / היא | תֵּאָבֵק |
| אנחנו | נֵאָבֵק |
| אתם / אתן | תֵּאָבֵקְנָה |
| הם / הן | תֵּאָבֵקְנָה |
ציווי
| יחיד | הֵאָבְקִי |
| רבים | הֵאָבֵקְנָה |