Conjugation of מת
ˈmeːθ/ [ˈmeːθ]Masculine singular present participle and present tense of מת (met). Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לָמוּת |
עבר
| אני | מַתִּי |
| אתה / את | מַתָּ |
| הוא / היא | מֵת |
| אנחנו | מַתְנוּ |
| אתם / אתן | מַתֶּם |
| הם / הן | מֵתוּ |
הווה
| יחיד | מֵת |
| רבים | מֵתִים |
עתיד
| אני | אָמוּת |
| אתה / את | תָּמוּת |
| הוא / היא | יָמוּת |
| אנחנו | נָמוּת |
| אתם / אתן | תָּמוּתוּ |
| הם / הן | יָמוּתוּ |
ציווי
| יחיד | מוּת |
| רבים | מוּתוּ |
נקבה
עבר
| אני | מַתִּי |
| אתה / את | מַתְּ |
| הוא / היא | מֵתָה |
| אנחנו | מַתְנוּ |
| אתם / אתן | מַתֶּן |
| הם / הן | מֵתוּ |
הווה
| יחיד | מֵתָה |
| רבים | מֵתוֹת |
עתיד
| אני | אָמוּת |
| אתה / את | תָּמוּתִי |
| הוא / היא | תָּמוּת |
| אנחנו | נָמוּת |
| אתם / אתן | תָּמֹתְנָה |
| הם / הן | תָּמֹתְנָה |
ציווי
| יחיד | מוּתִי |
| רבים | מֹתְנָה |