Conjugation of מתח
to excite, to stir Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִמְתֹּחַ |
עבר
| אני | מָתַחְתִּי |
| אתה / את | מָתַחְתָּ |
| הוא / היא | מָתַח |
| אנחנו | מָתַחְנוּ |
| אתם / אתן | מְתַחְתֶּם |
| הם / הן | מָתְחוּ |
הווה
| יחיד | מוֹתֵחַ |
| רבים | מוֹתְחִים |
עתיד
| אני | אֶמְתַּח |
| אתה / את | תִּמְתַּח |
| הוא / היא | יִמְתַּח |
| אנחנו | נִמְתַּח |
| אתם / אתן | תִּמְתְּחוּ |
| הם / הן | יִמְתְּחוּ |
ציווי
| יחיד | מְתַח |
| רבים | מִתְחוּ |
נקבה
עבר
| אני | מָתַחְתִּי |
| אתה / את | מָתַחְתְּ |
| הוא / היא | מָתְחָה |
| אנחנו | מָתַחְנוּ |
| אתם / אתן | מְתַחְתֶּן |
| הם / הן | מָתְחוּ |
הווה
| יחיד | מוֹתַחַת |
| רבים | מוֹתְחוֹת |
עתיד
| אני | אֶמְתַּח |
| אתה / את | תִּמְתְּחִי |
| הוא / היא | תִּמְתַּח |
| אנחנו | נִמְתַּח |
| אתם / אתן | תִּמְתַּחְנָה |
| הם / הן | תִּמְתַּחְנָה |
ציווי
| יחיד | מִתְחִי |
| רבים | מְתַחְנָה |