Conjugation of מלא
To reach an age, to become a number of years old. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִמְלֹא |
עבר
| אני | מָלֵאתִי |
| אתה / את | מָלֵאתָ |
| הוא / היא | מָלֵא |
| אנחנו | מָלֵאנוּ |
| אתם / אתן | מְלֵאתֶם |
| הם / הן | מָלְאוּ |
הווה
| יחיד | מָלֵא |
| רבים | מְלֵאִים |
עתיד
| אני | אֶמְלָא |
| אתה / את | תִּמְלָא |
| הוא / היא | יִמְלָא |
| אנחנו | נִמְלָא |
| אתם / אתן | תִּמְלְאוּ |
| הם / הן | יִמְלְאוּ |
ציווי
| יחיד | מְלָא |
| רבים | מִלְאוּ |
נקבה
עבר
| אני | מָלֵאתִי |
| אתה / את | מָלֵאת |
| הוא / היא | מָלְאָה |
| אנחנו | מָלֵאנוּ |
| אתם / אתן | מְלֵאתֶן |
| הם / הן | מָלְאוּ |
הווה
| יחיד | מְלֵאָה |
| רבים | מְלֵאוֹת |
עתיד
| אני | אֶמְלָא |
| אתה / את | תִּמְלְאִי |
| הוא / היא | תִּמְלָא |
| אנחנו | נִמְלָא |
| אתם / אתן | תִּמְלֶאנָה |
| הם / הן | תִּמְלֶאנָה |
ציווי
| יחיד | מִלְאִי |
| רבים | מְלֶאנָה |