Conjugation of מיין
to sort Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְמַיֵּן |
עבר
| אני | מִיַּנְתִּי |
| אתה / את | מִיַּנְתָּ |
| הוא / היא | מִיֵּן |
| אנחנו | מִיַּנּוּ |
| אתם / אתן | מִיַּנְתֶּם |
| הם / הן | מִיְּנוּ |
הווה
| יחיד | מְמַיֵּן |
| רבים | מְמַיְּנִים |
עתיד
| אני | אֲמַיֵּן |
| אתה / את | תְּמַיֵּן |
| הוא / היא | יְמַיֵּן |
| אנחנו | נְמַיֵּן |
| אתם / אתן | תְּמַיְּנוּ |
| הם / הן | יְמַיְּנוּ |
ציווי
| יחיד | מַיֵּן |
| רבים | מַיְּנוּ |
נקבה
עבר
| אני | מִיַּנְתִּי |
| אתה / את | מִיַּנְתְּ |
| הוא / היא | מִיְּנָה |
| אנחנו | מִיַּנּוּ |
| אתם / אתן | מִיַּנְתֶּן |
| הם / הן | מִיְּנוּ |
הווה
| יחיד | מְמַיֶּנֶת |
| רבים | מְמַיְּנוֹת |
עתיד
| אני | אֲמַיֵּן |
| אתה / את | תְּמַיְּנִי |
| הוא / היא | תְּמַיֵּן |
| אנחנו | נְמַיֵּן |
| אתם / אתן | תְּמַיֵּנָּה |
| הם / הן | תְּמַיֵּנָּה |
ציווי
| יחיד | מַיְּנִי |
| רבים | מַיֵּנָּה |