Conjugation of מינה
to appoint Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְמַנּוֹת |
עבר
| אני | מִנִּיתִי |
| אתה / את | מִנִּיתָ |
| הוא / היא | מִנָּה |
| אנחנו | מִנִּינוּ |
| אתם / אתן | מִנִּיתֶם |
| הם / הן | מִנּוּ |
הווה
| יחיד | מְמַנֶּה |
| רבים | מְמַנִּים |
עתיד
| אני | אֲמַנֶּה |
| אתה / את | תְּמַנֶּה |
| הוא / היא | יְמַנֶּה |
| אנחנו | נְמַנֶּה |
| אתם / אתן | תְּמַנּוּ |
| הם / הן | יְמַנּוּ |
ציווי
| יחיד | מַנֵּה |
| רבים | מַנּוּ |
נקבה
עבר
| אני | מִנִּיתִי |
| אתה / את | מִנִּית |
| הוא / היא | מִנְּתָה |
| אנחנו | מִנִּינוּ |
| אתם / אתן | מִנִּיתֶן |
| הם / הן | מִנּוּ |
הווה
| יחיד | מְמַנָּה |
| רבים | מְמַנּוֹת |
עתיד
| אני | אֲמַנֶּה |
| אתה / את | תְּמַנִּי |
| הוא / היא | תְּמַנֶּה |
| אנחנו | נְמַנֶּה |
| אתם / אתן | תְּמַנֶּינָה |
| הם / הן | תְּמַנֶּינָה |
ציווי
| יחיד | מַנִּי |
| רבים | מַנֶּינָה |