Conjugation of כפף
to subjugate Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִכְפֹּף |
עבר
| אני | כָּפַפְתִּי |
| אתה / את | כָּפַפְתָּ |
| הוא / היא | כָּפַף |
| אנחנו | כָּפַפְנוּ |
| אתם / אתן | כְּפַפְתֶּם |
| הם / הן | כָּפְפוּ |
הווה
| יחיד | כּוֹפֵף |
| רבים | כּוֹפְפִים |
עתיד
| אני | אֶכְפֹּף |
| אתה / את | תִּכְפֹּף |
| הוא / היא | יִכְפֹּף |
| אנחנו | נִכְפֹּף |
| אתם / אתן | תִּכְפְּפוּ |
| הם / הן | יִכְפְּפוּ |
ציווי
| יחיד | כְּפֹף |
| רבים | כִּפְפוּ |
נקבה
עבר
| אני | כָּפַפְתִּי |
| אתה / את | כָּפַפְתְּ |
| הוא / היא | כָּפְפָה |
| אנחנו | כָּפַפְנוּ |
| אתם / אתן | כְּפַפְתֶּן |
| הם / הן | כָּפְפוּ |
הווה
| יחיד | כּוֹפֶפֶת |
| רבים | כּוֹפְפוֹת |
עתיד
| אני | אֶכְפֹּף |
| אתה / את | תִּכְפְּפִי |
| הוא / היא | תִּכְפֹּף |
| אנחנו | נִכְפֹּף |
| אתם / אתן | תִּכְפֹּפְנָה |
| הם / הן | תִּכְפֹּפְנָה |
ציווי
| יחיד | כִּפְפִי |
| רבים | כְּפֹפְנָה |