Conjugation of כרת
to cut down, to cut off Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִכְרֹת |
עבר
| אני | כָּרַתִּי |
| אתה / את | כָּרַתָּ |
| הוא / היא | כָּרַת |
| אנחנו | כָּרַתְנוּ |
| אתם / אתן | כְּרַתֶּם |
| הם / הן | כָּרְתוּ |
הווה
| יחיד | כּוֹרֵת |
| רבים | כּוֹרְתִים |
עתיד
| אני | אֶכְרֹת |
| אתה / את | תִּכְרֹת |
| הוא / היא | יִכְרֹת |
| אנחנו | נִכְרֹת |
| אתם / אתן | תִּכְרְתוּ |
| הם / הן | יִכְרְתוּ |
ציווי
| יחיד | כְּרֹת |
| רבים | כִּרְתוּ |
נקבה
עבר
| אני | כָּרַתִּי |
| אתה / את | כָּרַתְּ |
| הוא / היא | כָּרְתָה |
| אנחנו | כָּרַתְנוּ |
| אתם / אתן | כְּרַתֶּן |
| הם / הן | כָּרְתוּ |
הווה
| יחיד | כּוֹרֶתֶת |
| רבים | כּוֹרְתוֹת |
עתיד
| אני | אֶכְרֹת |
| אתה / את | תִּכְרְתִי |
| הוא / היא | תִּכְרֹת |
| אנחנו | נִכְרֹת |
| אתם / אתן | תִּכְרֹתְנָה |
| הם / הן | תִּכְרֹתְנָה |
ציווי
| יחיד | כִּרְתִי |
| רבים | כְּרֹתְנָה |