Conjugation of כובה
to be extinguished, to be put out (a fire, cigarette, etc.) Ver definición completa →
זכר
עבר
| אני | כֻּבֵּיתִי |
| אתה / את | כֻּבֵּיתָ |
| הוא / היא | כֻּבָּה |
| אנחנו | כֻּבֵּינוּ |
| אתם / אתן | כֻּבֵּיתֶם |
| הם / הן | כֻּבּוּ |
הווה
| יחיד | מְכֻבֶּה |
| רבים | מְכֻבִּים |
עתיד
| אני | אֲכֻבֶּה |
| אתה / את | תְּכֻבֶּה |
| הוא / היא | יְכֻבֶּה |
| אנחנו | נְכֻבֶּה |
| אתם / אתן | תְּכֻבּוּ |
| הם / הן | יְכֻבּוּ |
נקבה
עבר
| אני | כֻּבֵּיתִי |
| אתה / את | כֻּבֵּית |
| הוא / היא | כֻּבְּתָה |
| אנחנו | כֻּבֵּינוּ |
| אתם / אתן | כֻּבֵּיתֶן |
| הם / הן | כֻּבּוּ |
הווה
| יחיד | מְכֻבָּה |
| רבים | מְכֻבּוֹת |
עתיד
| אני | אֲכֻבֶּה |
| אתה / את | תְּכֻבִּי |
| הוא / היא | תְּכֻבֶּה |
| אנחנו | נְכֻבֶּה |
| אתם / אתן | תְּכֻבֶּינָה |
| הם / הן | תְּכֻבֶּינָה |