Conjugation of חירף
χeˈʁefto put to shame, humiliate (make object of contempt or disdain) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְחָרֵף |
עבר
| אני | חֵרַפְתִּי |
| אתה / את | חֵרַפְתָּ |
| הוא / היא | חֵרֵף |
| אנחנו | חֵרַפְנוּ |
| אתם / אתן | חֵרַפְתֶּם |
| הם / הן | חֵרְפוּ |
הווה
| יחיד | מְחָרֵף |
| רבים | מְחָרְפִים |
עתיד
| אני | אֲחָרֵף |
| אתה / את | תְּחָרֵף |
| הוא / היא | יְחָרֵף |
| אנחנו | נְחָרֵף |
| אתם / אתן | תְּחָרְפוּ |
| הם / הן | יְחָרְפוּ |
ציווי
| יחיד | חָרֵף |
| רבים | חָרְפוּ |
נקבה
עבר
| אני | חֵרַפְתִּי |
| אתה / את | חֵרַפְתְּ |
| הוא / היא | חֵרְפָה |
| אנחנו | חֵרַפְנוּ |
| אתם / אתן | חֵרַפְתֶּן |
| הם / הן | חֵרְפוּ |
הווה
| יחיד | מְחָרֶפֶת |
| רבים | מְחָרְפוֹת |
עתיד
| אני | אֲחָרֵף |
| אתה / את | תְּחָרְפִי |
| הוא / היא | תְּחָרֵף |
| אנחנו | נְחָרֵף |
| אתם / אתן | תְּחָרֵפְנָה |
| הם / הן | תְּחָרֵפְנָה |
ציווי
| יחיד | חָרְפִי |
| רבים | חָרֵפְנָה |