Conjugation of חובר
to be joined, to be connected, to be attached Ver definición completa →
זכר
עבר
| אני | חֻבַּרְתִּי |
| אתה / את | חֻבַּרְתָּ |
| הוא / היא | חֻבַּר |
| אנחנו | חֻבַּרְנוּ |
| אתם / אתן | חֻבַּרְתֶּם |
| הם / הן | חֻבְּרוּ |
הווה
| יחיד | מְחֻבָּר |
| רבים | מְחֻבָּרִים |
עתיד
| אני | אֲחֻבַּר |
| אתה / את | תְּחֻבַּר |
| הוא / היא | יְחֻבַּר |
| אנחנו | נְחֻבַּר |
| אתם / אתן | תְּחֻבְּרוּ |
| הם / הן | יְחֻבְּרוּ |
נקבה
עבר
| אני | חֻבַּרְתִּי |
| אתה / את | חֻבַּרְתְּ |
| הוא / היא | חֻבְּרָה |
| אנחנו | חֻבַּרְנוּ |
| אתם / אתן | חֻבַּרְתֶּן |
| הם / הן | חֻבְּרוּ |
הווה
| יחיד | מְחֻבֶּרֶת |
| רבים | מְחֻבָּרוֹת |
עתיד
| אני | אֲחֻבַּר |
| אתה / את | תְּחֻבְּרִי |
| הוא / היא | תְּחֻבַּר |
| אנחנו | נְחֻבַּר |
| אתם / אתן | תְּחֻבַּרְנָה |
| הם / הן | תְּחֻבַּרְנָה |