Conjugation of חולל
to cause to happen, to instigate, to generate, to perform Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְחוֹלֵל |
עבר
| אני | חוֹלַלְתִּי |
| אתה / את | חוֹלַלְתָּ |
| הוא / היא | חוֹלֵל |
| אנחנו | חוֹלַלְנוּ |
| אתם / אתן | חוֹלַלְתֶּם |
| הם / הן | חוֹלְלוּ |
הווה
| יחיד | מְחוֹלֵל |
| רבים | מְחוֹלְלִים |
עתיד
| אני | אֲחוֹלֵל |
| אתה / את | תְּחוֹלֵל |
| הוא / היא | יְחוֹלֵל |
| אנחנו | נְחוֹלֵל |
| אתם / אתן | תְּחוֹלְלוּ |
| הם / הן | יְחוֹלְלוּ |
ציווי
| יחיד | חוֹלֵל |
| רבים | חוֹלְלוּ |
נקבה
עבר
| אני | חוֹלַלְתִּי |
| אתה / את | חוֹלַלְתְּ |
| הוא / היא | חוֹלְלָה |
| אנחנו | חוֹלַלְנוּ |
| אתם / אתן | חוֹלַלְתֶּן |
| הם / הן | חוֹלְלוּ |
הווה
| יחיד | מְחוֹלֶלֶת |
| רבים | מְחוֹלְלוֹת |
עתיד
| אני | אֲחוֹלֵל |
| אתה / את | תְּחוֹלְלִי |
| הוא / היא | תְּחוֹלֵל |
| אנחנו | נְחוֹלֵל |
| אתם / אתן | תְּחוֹלֵלְנָה |
| הם / הן | תְּחוֹלֵלְנָה |
ציווי
| יחיד | חוֹלְלִי |
| רבים | חוֹלֵלְנָה |