Conjugation of זבח
To sacrifice, to slaughter (for sacrifice) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִזְבֹּחַ |
עבר
| אני | זָבַחְתִּי |
| אתה / את | זָבַחְתָּ |
| הוא / היא | זָבַח |
| אנחנו | זָבַחְנוּ |
| אתם / אתן | זְבַחְתֶּם |
| הם / הן | זָבְחוּ |
הווה
| יחיד | זוֹבֵחַ |
| רבים | זוֹבְחִים |
עתיד
| אני | אֶזְבַּח |
| אתה / את | תִּזְבַּח |
| הוא / היא | יִזְבַּח |
| אנחנו | נִזְבַּח |
| אתם / אתן | תִּזְבְּחוּ |
| הם / הן | יִזְבְּחוּ |
ציווי
| יחיד | זְבַח |
| רבים | זִבְחוּ |
נקבה
עבר
| אני | זָבַחְתִּי |
| אתה / את | זָבַחְתְּ |
| הוא / היא | זָבְחָה |
| אנחנו | זָבַחְנוּ |
| אתם / אתן | זְבַחְתֶּן |
| הם / הן | זָבְחוּ |
הווה
| יחיד | זוֹבַחַת |
| רבים | זוֹבְחוֹת |
עתיד
| אני | אֶזְבַּח |
| אתה / את | תִּזְבְּחִי |
| הוא / היא | תִּזְבַּח |
| אנחנו | נִזְבַּח |
| אתם / אתן | תִּזְבַּחְנָה |
| הם / הן | תִּזְבַּחְנָה |
ציווי
| יחיד | זִבְחִי |
| רבים | זְבַחְנָה |