Conjugation of זוהה
to be identified; to be recognized Ver definición completa →
זכר
עבר
| אני | זֹהֵיתִי |
| אתה / את | זֹהֵיתָ |
| הוא / היא | זֹהָה |
| אנחנו | זֹהֵינוּ |
| אתם / אתן | זֹהֵיתֶם |
| הם / הן | זֹהוּ |
הווה
| יחיד | מְזֹהֶה |
| רבים | מְזֹהִים |
עתיד
| אני | אֲזֹהֶה |
| אתה / את | תְּזֹהֶה |
| הוא / היא | יְזֹהֶה |
| אנחנו | נְזֹהֶה |
| אתם / אתן | תְּזֹהוּ |
| הם / הן | יְזֹהוּ |
נקבה
עבר
| אני | זֹהֵיתִי |
| אתה / את | זֹהֵית |
| הוא / היא | זֹהֲתָה |
| אנחנו | זֹהֵינוּ |
| אתם / אתן | זֹהֵיתֶן |
| הם / הן | זֹהוּ |
הווה
| יחיד | מְזֹהָה |
| רבים | מְזֹהוֹת |
עתיד
| אני | אֲזֹהֶה |
| אתה / את | תְּזֹהִי |
| הוא / היא | תְּזֹהֶה |
| אנחנו | נְזֹהֶה |
| אתם / אתן | תְּזֹהֶינָה |
| הם / הן | תְּזֹהֶינָה |