Conjugation of התגלה
to be discovered, to emerge Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִתְגַּלּוֹת |
עבר
| אני | הִתְגַּלֵּיתִי |
| אתה / את | הִתְגַּלֵּיתָ |
| הוא / היא | הִתְגַּלָּה |
| אנחנו | הִתְגַּלֵּינוּ |
| אתם / אתן | הִתְגַּלֵּיתֶם |
| הם / הן | הִתְגַּלּוּ |
הווה
| יחיד | מִתְגַּלֶּה |
| רבים | מִתְגַּלִּים |
עתיד
| אני | אֶתְגַּלֶּה |
| אתה / את | תִּתְגַּלֶּה |
| הוא / היא | יִתְגַּלֶּה |
| אנחנו | נִתְגַּלֶּה |
| אתם / אתן | תִּתְגַּלּוּ |
| הם / הן | יִתְגַּלּוּ |
ציווי
| יחיד | הִתְגַּלֵּה |
| רבים | הִתְגַּלּוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְגַּלֵּיתִי |
| אתה / את | הִתְגַּלֵּית |
| הוא / היא | הִתְגַּלְּתָה |
| אנחנו | הִתְגַּלֵּינוּ |
| אתם / אתן | הִתְגַּלֵּיתֶן |
| הם / הן | הִתְגַּלּוּ |
הווה
| יחיד | מִתְגַּלָּה |
| רבים | מִתְגַּלּוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְגַּלֶּה |
| אתה / את | תִּתְגַּלִּי |
| הוא / היא | תִּתְגַּלֶּה |
| אנחנו | נִתְגַּלֶּה |
| אתם / אתן | תִּתְגַּלֶּינָה |
| הם / הן | תִּתְגַּלֶּינָה |
ציווי
| יחיד | הִתְגַּלִּי |
| רבים | הִתְגַּלֶּינָה |