Conjugation of השתמר
to be preserved Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִשְׁתַּמֵּר |
עבר
| אני | הִשְׁתַּמַּרְתִּי |
| אתה / את | הִשְׁתַּמַּרְתָּ |
| הוא / היא | הִשְׁתַּמֵּר |
| אנחנו | הִשְׁתַּמַּרְנוּ |
| אתם / אתן | הִשְׁתַּמַּרְתֶּם |
| הם / הן | הִשְׁתַּמְּרוּ |
הווה
| יחיד | מִשְׁתַּמֵּר |
| רבים | מִשְׁתַּמְּרִים |
עתיד
| אני | אֶשְׁתַּמֵּר |
| אתה / את | תִּשְׁתַּמֵּר |
| הוא / היא | יִשְׁתַּמֵּר |
| אנחנו | נִשְׁתַּמֵּר |
| אתם / אתן | תִּשְׁתַּמְּרוּ |
| הם / הן | יִשְׁתַּמְּרוּ |
ציווי
| יחיד | הִשְׁתַּמֵּר |
| רבים | הִשְׁתַּמְּרוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִשְׁתַּמַּרְתִּי |
| אתה / את | הִשְׁתַּמַּרְתְּ |
| הוא / היא | הִשְׁתַּמְּרָה |
| אנחנו | הִשְׁתַּמַּרְנוּ |
| אתם / אתן | הִשְׁתַּמַּרְתֶּן |
| הם / הן | הִשְׁתַּמְּרוּ |
הווה
| יחיד | מִשְׁתַּמֶּרֶת |
| רבים | מִשְׁתַּמְּרוֹת |
עתיד
| אני | אֶשְׁתַּמֵּר |
| אתה / את | תִּשְׁתַּמְּרִי |
| הוא / היא | תִּשְׁתַּמֵּר |
| אנחנו | נִשְׁתַּמֵּר |
| אתם / אתן | תִּשְׁתַּמֵּרְנָה |
| הם / הן | תִּשְׁתַּמֵּרְנָה |
ציווי
| יחיד | הִשְׁתַּמְּרִי |
| רבים | הִשְׁתַּמֵּרְנָה |