Conjugation of השתרש
to take root; to become ingrained Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִשְׁתָּרֵשׁ |
עבר
| אני | הִשְׁתָּרַשְׁתִּי |
| אתה / את | הִשְׁתָּרַשְׁתָּ |
| הוא / היא | הִשְׁתָּרֵשׁ |
| אנחנו | הִשְׁתָּרַשְׁנוּ |
| אתם / אתן | הִשְׁתָּרַשְׁתֶּם |
| הם / הן | הִשְׁתָּרְשׁוּ |
הווה
| יחיד | מִשְׁתָּרֵשׁ |
| רבים | מִשְׁתָּרְשִׁים |
עתיד
| אני | אֶשְׁתָּרֵשׁ |
| אתה / את | תִּשְׁתָּרֵשׁ |
| הוא / היא | יִשְׁתָּרֵשׁ |
| אנחנו | נִשְׁתָּרֵשׁ |
| אתם / אתן | תִּשְׁתָּרְשׁוּ |
| הם / הן | יִשְׁתָּרְשׁוּ |
ציווי
| יחיד | הִשְׁתָּרֵשׁ |
| רבים | הִשְׁתָּרְשׁוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִשְׁתָּרַשְׁתִּי |
| אתה / את | הִשְׁתָּרַשְׁתְּ |
| הוא / היא | הִשְׁתָּרְשָׁה |
| אנחנו | הִשְׁתָּרַשְׁנוּ |
| אתם / אתן | הִשְׁתָּרַשְׁתֶּן |
| הם / הן | הִשְׁתָּרְשׁוּ |
הווה
| יחיד | מִשְׁתָּרֶשֶׁת |
| רבים | מִשְׁתָּרְשׁוֹת |
עתיד
| אני | אֶשְׁתָּרֵשׁ |
| אתה / את | תִּשְׁתָּרְשִׁי |
| הוא / היא | תִּשְׁתָּרֵשׁ |
| אנחנו | נִשְׁתָּרֵשׁ |
| אתם / אתן | תִּשְׁתָּרֵשְׁנָה |
| הם / הן | תִּשְׁתָּרֵשְׁנָה |
ציווי
| יחיד | הִשְׁתָּרְשִׁי |
| רבים | הִשְׁתָּרֵשְׁנָה |