Conjugation of הרג
To produce feelings of dissatisfaction or revulsion in (likely calqued from English). Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לַהֲרֹג |
עבר
| אני | הָרַגְתִּי |
| אתה / את | הָרַגְתָּ |
| הוא / היא | הָרַג |
| אנחנו | הָרַגְנוּ |
| אתם / אתן | הֲרַגְתֶּם |
| הם / הן | הָרְגוּ |
הווה
| יחיד | הוֹרֵג |
| רבים | הוֹרְגִים |
עתיד
| אני | אֶהֱרֹג |
| אתה / את | תַּהֲרֹג |
| הוא / היא | יַהֲרֹג |
| אנחנו | נַהֲרֹג |
| אתם / אתן | תַּהַרְגוּ |
| הם / הן | יַהַרְגוּ |
ציווי
| יחיד | הֲרֹג |
| רבים | הִרְגוּ |
נקבה
עבר
| אני | הָרַגְתִּי |
| אתה / את | הָרַגְתְּ |
| הוא / היא | הָרְגָה |
| אנחנו | הָרַגְנוּ |
| אתם / אתן | הֲרַגְתֶּן |
| הם / הן | הָרְגוּ |
הווה
| יחיד | הוֹרֶגֶת |
| רבים | הוֹרְגוֹת |
עתיד
| אני | אֶהֱרֹג |
| אתה / את | תַּהַרְגִי |
| הוא / היא | תַּהֲרֹג |
| אנחנו | נַהֲרֹג |
| אתם / אתן | תַּהֲרֹגְנָה |
| הם / הן | תַּהֲרֹגְנָה |
ציווי
| יחיד | הִרְגִי |
| רבים | הֲרֹגְנָה |