Conjugation of הקל
to ease, to relieve, to facilitate Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהָקֵל |
עבר
| אני | הֵקַלְתִּי |
| אתה / את | הֵקַלְתָּ |
| הוא / היא | הֵקֵל |
| אנחנו | הֵקַלְנוּ |
| אתם / אתן | הֲקַלְתֶּם |
| הם / הן | הֵקֵלּוּ |
הווה
| יחיד | מֵקֵל |
| רבים | מְקִלִּים |
עתיד
| אני | אָקֵל |
| אתה / את | תָּקֵל |
| הוא / היא | יָקֵל |
| אנחנו | נָקֵל |
| אתם / אתן | תָּקֵלּוּ |
| הם / הן | יָקֵלּוּ |
ציווי
| יחיד | הָקֵל |
| רבים | הָקֵלּוּ |
נקבה
עבר
| אני | הֵקַלְתִּי |
| אתה / את | הֵקַלְתְּ |
| הוא / היא | הֵקֵלָּה |
| אנחנו | הֵקַלְנוּ |
| אתם / אתן | הֲקַלְתֶּן |
| הם / הן | הֵקֵלּוּ |
הווה
| יחיד | מְקִלָּה |
| רבים | מְקִלּוֹת |
עתיד
| אני | אָקֵל |
| אתה / את | תָּקֵלִּי |
| הוא / היא | תָּקֵל |
| אנחנו | נָקֵל |
| אתם / אתן | תָּקֵלְנָה |
| הם / הן | תָּקֵלְנָה |
ציווי
| יחיד | הָקֵלִּי |
| רבים | הָקֵלְנָה |