Conjugation of הקציב
to allocate, allot Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַקְצִיב |
עבר
| אני | הִקְצַבְתִּי |
| אתה / את | הִקְצַבְתָּ |
| הוא / היא | הִקְצִיב |
| אנחנו | הִקְצַבְנוּ |
| אתם / אתן | הִקְצַבְתֶּם |
| הם / הן | הִקְצִיבוּ |
הווה
| יחיד | מַקְצִיב |
| רבים | מַקְצִיבִים |
עתיד
| אני | אַקְצִיב |
| אתה / את | תַּקְצִיב |
| הוא / היא | יַקְצִיב |
| אנחנו | נַקְצִיב |
| אתם / אתן | תַּקְצִיבוּ |
| הם / הן | יַקְצִיבוּ |
ציווי
| יחיד | הַקְצֵב |
| רבים | הַקְצִיבוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִקְצַבְתִּי |
| אתה / את | הִקְצַבְתְּ |
| הוא / היא | הִקְצִיבָה |
| אנחנו | הִקְצַבְנוּ |
| אתם / אתן | הִקְצַבְתֶּן |
| הם / הן | הִקְצִיבוּ |
הווה
| יחיד | מַקְצִיבָה |
| רבים | מַקְצִיבוֹת |
עתיד
| אני | אַקְצִיב |
| אתה / את | תַּקְצִיבִי |
| הוא / היא | תַּקְצִיב |
| אנחנו | נַקְצִיב |
| אתם / אתן | תַּקְצֵבְנָה |
| הם / הן | תַּקְצֵבְנָה |
ציווי
| יחיד | הַקְצִיבִי |
| רבים | הַקְצֵבְנָה |