Conjugation of הקיף
to comprise, to include Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַקִּיף |
עבר
| אני | הִקַּפְתִּי |
| אתה / את | הִקַּפְתָּ |
| הוא / היא | הִקִּיף |
| אנחנו | הִקַּפְנוּ |
| אתם / אתן | הִקַּפְתֶּם |
| הם / הן | הִקִּיפוּ |
הווה
| יחיד | מַקִּיף |
| רבים | מַקִּיפִים |
עתיד
| אני | אַקִּיף |
| אתה / את | תַּקִּיף |
| הוא / היא | יַקִּיף |
| אנחנו | נַקִּיף |
| אתם / אתן | תַּקִּיפוּ |
| הם / הן | יַקִּיפוּ |
ציווי
| יחיד | הַקֵּף |
| רבים | הַקִּיפוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִקַּפְתִּי |
| אתה / את | הִקַּפְתְּ |
| הוא / היא | הִקִּיפָה |
| אנחנו | הִקַּפְנוּ |
| אתם / אתן | הִקַּפְתֶּן |
| הם / הן | הִקִּיפוּ |
הווה
| יחיד | מַקִּיפָה |
| רבים | מַקִּיפוֹת |
עתיד
| אני | אַקִּיף |
| אתה / את | תַּקִּיפִי |
| הוא / היא | תַּקִּיף |
| אנחנו | נַקִּיף |
| אתם / אתן | תַּקֵּפְנָה |
| הם / הן | תַּקֵּפְנָה |
ציווי
| יחיד | הַקִּיפִי |
| רבים | הַקֵּפְנָה |