Conjugation of הפחיד
To scare, to frighten. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַפְחִיד |
עבר
| אני | הִפְחַדְתִּי |
| אתה / את | הִפְחַדְתָּ |
| הוא / היא | הִפְחִיד |
| אנחנו | הִפְחַדְנוּ |
| אתם / אתן | הִפְחַדְתֶּם |
| הם / הן | הִפְחִידוּ |
הווה
| יחיד | מַפְחִיד |
| רבים | מַפְחִידִים |
עתיד
| אני | אַפְחִיד |
| אתה / את | תַּפְחִיד |
| הוא / היא | יַפְחִיד |
| אנחנו | נַפְחִיד |
| אתם / אתן | תַּפְחִידוּ |
| הם / הן | יַפְחִידוּ |
ציווי
| יחיד | הַפְחֵד |
| רבים | הַפְחִידוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִפְחַדְתִּי |
| אתה / את | הִפְחַדְתְּ |
| הוא / היא | הִפְחִידָה |
| אנחנו | הִפְחַדְנוּ |
| אתם / אתן | הִפְחַדְתֶּן |
| הם / הן | הִפְחִידוּ |
הווה
| יחיד | מַפְחִידָה |
| רבים | מַפְחִידוֹת |
עתיד
| אני | אַפְחִיד |
| אתה / את | תַּפְחִידִי |
| הוא / היא | תַּפְחִיד |
| אנחנו | נַפְחִיד |
| אתם / אתן | תַּפְחֵדְנָה |
| הם / הן | תַּפְחֵדְנָה |
ציווי
| יחיד | הַפְחִידִי |
| רבים | הַפְחֵדְנָה |