Conjugation of הפטיר
to end with an addition Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַפְטִיר |
עבר
| אני | הִפְטַרְתִּי |
| אתה / את | הִפְטַרְתָּ |
| הוא / היא | הִפְטִיר |
| אנחנו | הִפְטַרְנוּ |
| אתם / אתן | הִפְטַרְתֶּם |
| הם / הן | הִפְטִירוּ |
הווה
| יחיד | מַפְטִיר |
| רבים | מַפְטִירִים |
עתיד
| אני | אַפְטִיר |
| אתה / את | תַּפְטִיר |
| הוא / היא | יַפְטִיר |
| אנחנו | נַפְטִיר |
| אתם / אתן | תַּפְטִירוּ |
| הם / הן | יַפְטִירוּ |
ציווי
| יחיד | הַפְטֵר |
| רבים | הַפְטִירוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִפְטַרְתִּי |
| אתה / את | הִפְטַרְתְּ |
| הוא / היא | הִפְטִירָה |
| אנחנו | הִפְטַרְנוּ |
| אתם / אתן | הִפְטַרְתֶּן |
| הם / הן | הִפְטִירוּ |
הווה
| יחיד | מַפְטִירָה |
| רבים | מַפְטִירוֹת |
עתיד
| אני | אַפְטִיר |
| אתה / את | תַּפְטִירִי |
| הוא / היא | תַּפְטִיר |
| אנחנו | נַפְטִיר |
| אתם / אתן | תַּפְטֵרְנָה |
| הם / הן | תַּפְטֵרְנָה |
ציווי
| יחיד | הַפְטִירִי |
| רבים | הַפְטֵרְנָה |