Conjugation of הכריח
To force, make, require, obligate. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַכְרִיחַ |
עבר
| אני | הִכְרַחְתִּי |
| אתה / את | הִכְרַחְתָּ |
| הוא / היא | הִכְרִיחַ |
| אנחנו | הִכְרַחְנוּ |
| אתם / אתן | הִכְרַחְתֶּם |
| הם / הן | הִכְרִיחוּ |
הווה
| יחיד | מַכְרִיחַ |
| רבים | מַכְרִיחִים |
עתיד
| אני | אַכְרִיחַ |
| אתה / את | תַּכְרִיחַ |
| הוא / היא | יַכְרִיחַ |
| אנחנו | נַכְרִיחַ |
| אתם / אתן | תַּכְרִיחוּ |
| הם / הן | יַכְרִיחוּ |
ציווי
| יחיד | הַכְרֵחַ |
| רבים | הַכְרִיחוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִכְרַחְתִּי |
| אתה / את | הִכְרַחְתְּ |
| הוא / היא | הִכְרִיחָה |
| אנחנו | הִכְרַחְנוּ |
| אתם / אתן | הִכְרַחְתֶּן |
| הם / הן | הִכְרִיחוּ |
הווה
| יחיד | מַכְרִיחָה |
| רבים | מַכְרִיחוֹת |
עתיד
| אני | אַכְרִיחַ |
| אתה / את | תַּכְרִיחִי |
| הוא / היא | תַּכְרִיחַ |
| אנחנו | נַכְרִיחַ |
| אתם / אתן | תַּכְרַחְנָה |
| הם / הן | תַּכְרַחְנָה |
ציווי
| יחיד | הַכְרִיחִי |
| רבים | הַכְרַחְנָה |