Conjugation of הכשיל
to trip, to hinder Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַכְשִׁיל |
עבר
| אני | הִכְשַׁלְתִּי |
| אתה / את | הִכְשַׁלְתָּ |
| הוא / היא | הִכְשִׁיל |
| אנחנו | הִכְשַׁלְנוּ |
| אתם / אתן | הִכְשַׁלְתֶּם |
| הם / הן | הִכְשִׁילוּ |
הווה
| יחיד | מַכְשִׁיל |
| רבים | מַכְשִׁילִים |
עתיד
| אני | אַכְשִׁיל |
| אתה / את | תַּכְשִׁיל |
| הוא / היא | יַכְשִׁיל |
| אנחנו | נַכְשִׁיל |
| אתם / אתן | תַּכְשִׁילוּ |
| הם / הן | יַכְשִׁילוּ |
ציווי
| יחיד | הַכְשֵׁל |
| רבים | הַכְשִׁילוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִכְשַׁלְתִּי |
| אתה / את | הִכְשַׁלְתְּ |
| הוא / היא | הִכְשִׁילָה |
| אנחנו | הִכְשַׁלְנוּ |
| אתם / אתן | הִכְשַׁלְתֶּן |
| הם / הן | הִכְשִׁילוּ |
הווה
| יחיד | מַכְשִׁילָה |
| רבים | מַכְשִׁילוֹת |
עתיד
| אני | אַכְשִׁיל |
| אתה / את | תַּכְשִׁילִי |
| הוא / היא | תַּכְשִׁיל |
| אנחנו | נַכְשִׁיל |
| אתם / אתן | תַּכְשֵׁלְנָה |
| הם / הן | תַּכְשֵׁלְנָה |
ציווי
| יחיד | הַכְשִׁילִי |
| רבים | הַכְשֵׁלְנָה |