Conjugation of הימם
to stun Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַמֵּם |
עבר
| אני | הִמַּמְתִּי |
| אתה / את | הִמַּמְתָּ |
| הוא / היא | הִמֵּם |
| אנחנו | הִמַּמְנוּ |
| אתם / אתן | הִמַּמְתֶּם |
| הם / הן | הִמְּמוּ |
הווה
| יחיד | מְהַמֵּם |
| רבים | מְהַמְּמִים |
עתיד
| אני | אֲהַמֵּם |
| אתה / את | תְּהַמֵּם |
| הוא / היא | יְהַמֵּם |
| אנחנו | נְהַמֵּם |
| אתם / אתן | תְּהַמְּמוּ |
| הם / הן | יְהַמְּמוּ |
ציווי
| יחיד | הַמֵּם |
| רבים | הַמְּמוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִמַּמְתִּי |
| אתה / את | הִמַּמְתְּ |
| הוא / היא | הִמְּמָה |
| אנחנו | הִמַּמְנוּ |
| אתם / אתן | הִמַּמְתֶּן |
| הם / הן | הִמְּמוּ |
הווה
| יחיד | מְהַמֶּמֶת |
| רבים | מְהַמְּמוֹת |
עתיד
| אני | אֲהַמֵּם |
| אתה / את | תְּהַמְּמִי |
| הוא / היא | תְּהַמֵּם |
| אנחנו | נְהַמֵּם |
| אתם / אתן | תְּהַמֵּמְנָה |
| הם / הן | תְּהַמֵּמְנָה |
ציווי
| יחיד | הַמְּמִי |
| רבים | הַמֵּמְנָה |