Conjugation of החרים
To confiscate. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַחְרִים |
עבר
| אני | הֶחְרַמְתִּי |
| אתה / את | הֶחְרַמְתָּ |
| הוא / היא | הֶחְרִים |
| אנחנו | הֶחְרַמְנוּ |
| אתם / אתן | הֶחְרַמְתֶּם |
| הם / הן | הֶחְרִימוּ |
הווה
| יחיד | מַחְרִים |
| רבים | מַחְרִימִים |
עתיד
| אני | אַחְרִים |
| אתה / את | תַּחְרִים |
| הוא / היא | יַחְרִים |
| אנחנו | נַחְרִים |
| אתם / אתן | תַּחְרִימוּ |
| הם / הן | יַחְרִימוּ |
ציווי
| יחיד | הַחְרֵם |
| רבים | הַחְרִימוּ |
נקבה
עבר
| אני | הֶחְרַמְתִּי |
| אתה / את | הֶחְרַמְתְּ |
| הוא / היא | הֶחְרִימָה |
| אנחנו | הֶחְרַמְנוּ |
| אתם / אתן | הֶחְרַמְתֶּן |
| הם / הן | הֶחְרִימוּ |
הווה
| יחיד | מַחְרִימָה |
| רבים | מַחְרִימוֹת |
עתיד
| אני | אַחְרִים |
| אתה / את | תַּחְרִימִי |
| הוא / היא | תַּחְרִים |
| אנחנו | נַחְרִים |
| אתם / אתן | תַּחְרֵמְנָה |
| הם / הן | תַּחְרֵמְנָה |
ציווי
| יחיד | הַחְרִימִי |
| רבים | הַחְרֵמְנָה |